אֱלֹקינוּ וֵאלֹקי אֲבוֹתֵֽינוּ זָכְרֵֽנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶֽיךָ וּפָקְדֵֽנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים
עקדת יצחק
וַיְהִי אַחַר הַדְּ֒בָרִים הָאֵֽלֶּה וְהָאֱלֹקים נִסָּה אֶת־אַבְרָהָם וַיֹּֽאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּֽאמֶר הִנֵּֽנִי:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁתִּזְכֹּר לָֽנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵֽינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִֽינוּ אֶת רַחֲמָיו